מבוא וטענות הצדדים:
1. בפניי תביעה כספית על סך 22,430 ש"ח במסגרתה עותר התובע לקבלת פיצוי בגין נזקים ממוניים ושאינם ממוניים, אשר נגרמו לו בעטיה של חופשה, אותה הזמין באמצעות הנתבעת. לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות, תוך חיוב התובע בהוצאות.
2. הנתבעת עוסקת בתחום התיירות והנופש והפעילה בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, מחלקת תיירות פרטית.
3. לטענת התובע, בחודש אפריל 2008, הוא פנה אל הנתבעת לשם הזמנת חבילת נופש משפחתית באיטליה, זאת באמצעות נציגתה, הגב' לאה לב (להלן:" הגב' לב"). כן טוען התובע, כי בפנייתו, הוא ביקש להזמין באמצעות הנתבעת חבילת נופש בת 11 ימים, לו ולארבעת בני משפחתו, בווילה הכוללת בריכה, בדרגת 5 כוכבים, עם מינימום שותפים, בטוסקנה אשר באיטליה.
4. כן טוען התובע, כי בתשובה לפנייתו, הודיעה לו הגב' לב, כי לא עלה בידה לאתר בעבור התובע ובני משפחתו מקום באתרים המדורגים "5 כוכבים" והמליצה על ווילה הממוקמת בין סיינה לפירנצה (להלן:" הווילה"). כן טוען התובע, כי הוא הביע את חששותיו בפני הגב' לב והבהיר לה, כי רצונו בחופשה בווילה שתהיה מבנה יחיד ולא בית דירות וכי תעמוד ברמה נאותה וראויה. הגב' לב בתגובה לאמור לעיל, הרגיעה את התובע ומסרה, כי פנתה באופן מיוחד לחברת "סולו איטליה", המספקת יחידות נופש באיטליה ואשר עומדת בקשר עסקי עם הנתבעת ונציגיה מסרו לגב' לב, כי מדובר בווילה מאובזרת, מטופחת וברמה גבוהה של 4 כוכבים.
5. כן טוען התובע, כי ביום 13.4.08, הוסכם בין הצדדים, כי התובע ובני משפחתו יטוסו לחופשה באמצעות הנתבעת וכי בתמורה לכך ישלם התובע לנתבעת סך של 5,845.93$.
6. עוד טוען התובע, כי משהגיעו הוא ובני משפחתו לאיטליה התברר, כי המצג העובדתי שהוצג בפניו על ידי הגב' לב והתחייבויותיה בפניו באשר לרמתה הגבוהה של הווילה, התברר כמצג שווא. בהקשר זה תיאר התובע בכתב תביעתו את קשייו במציאת מיקומה של הווילה ואת הנזק הכלכלי שנגרם לו בעקבות כך. כן פירט התובע אודות רמתה הנמוכה של הווילה, אשר התגלתה כבית ישן ומוזנח, אשר כלל כ- 16 דירות ומתוחזק ברמה נמוכה ביותר. עוד טוען התובע, כי טרם נפתחה עונת התיירות בווילה ובמקום לא היה נציג כלשהו, למעט עובד תחזוקה, שלא הבין מי הם האורחים שהגיעו בשעת לילה למקום. כן טוען התובע, כי לאור האמור, נאלצו הוא ובני משפחתו לעזוב את הווילה באופן מיידי ולחפש אחר מקום נופש חלופי, זאת בשעת לילה מאוחרת ובהתראה קצרה, דבר אשר גרם לייקור של ממש בעלויות הנופש.
7. כן טוען התובע, כי הוא יצר קשר טלפוני עם בנו שנותר בארץ, זאת לאחר שעזב את הווילה, על מנת שבנו יעדכן באופן מיידי את הנתבעת אודות התרחשות האירועים. בנסיבות הללו טוען התובע, כי הוא לא מימש את זכותו לשהייה בווילה וכי יש לזכותו בגין התשלום עבור השהות בה.
8. עוד טוען התובע, כי בסמוך לחזרתו ארצה, הוא פנה אל הנתבעת, שטח בפניה את השגותיו ותלונותיו ואולם, למרות זאת, גבתה ממנו הנתבעת את מלוא התשלום עבור החופשה.
9. עוד הוסיף וטען התובע, כי בטרם הגשת תובענה זו, הוא שלח מכתב לנתבעת, במסגרתו דרש, כי יוחזר לו הסכום ששולם על ידו בגין השהות בווילה שלא התממשה. בהקשר זה מדגיש התובע, כי הוא לא עתר להשבת התמורה במלואה, אלא את החלק היחסי אשר שולם בגין השהייה בווילה בלבד. לאחר שפנייה זו לא זכתה במענה, שב התובע ופנה לנתבעת במכתב נוסף. בתשובתה, התנערה הנתבעת מכל התחייבויותיה כלפי התובע והפנתה אותו לחברת "סולו איטליה".
10. כן טוען התובע, כי לטענתה של חברת "סולו איטליה" נתוניה האמיתיים של הווילה הוצגו בפני נציגת הנתבעת ואולם, לטענת התובע, נתונים אלה לא הובאו לידיעתו, שעה שנמסר לו, כי עסקינן בווילה יוקרתית, כאמור.
11. כן טוען התובע, כי התקשרותו עם הנתבעת הייתה מבוססת על טעות, כאמור בסעיף 14(א) לחוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג - 1973 (להלן:" חוק החוזים"), מקום בו הנתבעת ידעה או היה עליה לדעת את פרטיה של הווילה וכי במידה והיה יודע את נתוניה האמיתיים של הווילה, לא היה התובע מתקשר בהסכם עם הנתבעת.
12. כן טוען התובע, כי הנתבעת הטעתה אותו בהטעיה מהותית ויצרה כלפיו מצג שווא, באשר לנתוניה של הווילה וכי בהתאם לחוק החוזים, הוא זכאי לביטול חלקי של ההסכם, כך שיוחזר לו הסכום היחסי אשר שולם על ידו בגין השהייה בווילה.
13. בנוסף ולחילופין טוען התובע, כי הנתבעת לא סיפקה לו את חבילת הנופש עליה הוסכם בין הצדדים וכי גם מטעם זה הוא זכאי לביטול חלקי של ההסכם ולהשבת הכספים ששולמו על ידו בגין השהייה בווילה, והכל בהתאם לחוק.
14. בנוסף ולחילופין טוען התובע, כי הוא זכאי לסכום המבוקש גם כפיצוי בגין מעשיה ו/או מחדליה של הנתבעת, אשר גרמו לכך שהוא נאלץ לשלם תשלום מלא עבור מקום נופש חלופי.
15. באשר לנזקיו הממוניים טוען התובע, כי נגרמו לו הנזקים כדלקמן:
א. בגין הווילה שילם התובע סך של 1,850.93$.
ב. בגין מכשיר ה-GPS אשר שכר התובע כדי לאתר את מיקומה של הווילה שילם התובע סך של 150$.
ג. בגין מקום הנופש החלופי שילם התובע, עבור 7 ימים, סך של 2,030 אירו, אותם העריך התובע בסך של 3,193 $. בהקשר זה טוען התובע, כי במידה והיה שוהה בווילה, היה עליו לשלם בעבור תקופה זו סך של 1,177 $ ומשכך, הרי שעל הנתבעת לפצותו בהפרש, קרי, בסך של 2,016$.